1. הנאשם הורשע על-פי הודאתו בשני אישומים בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות (מספר עבירות), איומים (מספר עבירות), הדחה בחקירה (2 עבירות), הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, מעשה מגונה, הפרת הוראה חוקית. ואלה המעשים: באישום הראשון: הנאשם שהיה חסר בית בשנת 2011, הוכנס בהסכמה לגור בדירה של ר', יחד עם בנה בן העשר. במהלך הזמן נרקמו בין הנאשם לר' יחסים אינטימיים, אך הוא החל להתנהג כלפיה באלימות ואיומים. במקרה אחד סטר הנאשם לר' וירק עליה, איים כי ישחט אותה ואת בנה, איים להרגה, הצמידה לקיר בכוח. מספר פעמים תקף את ר' באגרסיביות וקילל אותה לעיני בנה. בנוסף להתבטאויות אלימות קשות, התנהג הנאשם כלפי ר' ובנה באופן אלים ושתלטני, אסר על ר' להיות בקשר עם אבי בנה, שבר מכשיר טלפון, אסר עליה לעבוד בעבודה מסוימת, הפעיל מכשירי חשמל בשבת בניגוד לרצון ר', זרק בגדיה מהחלון. כאשר החלה חקירת משטרה, הורה הנאשם לר' לומר בחקירה כי מעולם לא פגע בה ואיים כי יפגע בה אם לא תישמע להוראותיו. במועד אחר שפך הנאשם קטשופ ושבר ביצים על רצפת המטבח, שבר מכשירי חשמל ומרח קרם גוף על קירות הדירה. כאשר הגיעו שוטרים לדירה, סירב לפתוח את הדלת וכאשר השוטרים נכנסו החל הנאשם לצעוק ולהשתולל. באישום השני: בעקבות האירועים שתוארו לעיל, הוציא בית משפט השלום בירושלים ביום 24.2.2012 צו הרחקה נגד הנאשם, שאסר עליו להתקרב לר'. ביום 3.8.2012 הנאשם הפר את צו ההרחקה, קילל את ר' ואיים עליה ואף ניסה לתקוף אותה. כעבור זמן קצר הגיע לדירתה, בעט בדלת ופרץ אותה. הוא גרר את המתלוננת מחוץ לדירה בכוח, קילל אותה ואיים עליה. לאחר מכן הפילה על הרצפה, חנק אותה, אמר לה שהיא הולכת למות, עד שהחלה לחרחר. הנאשם המשיך במעשי תקיפה ואלימות במשך הלילה, כשהוא מלווה את מעשיו בקללות בוטות ובאותן שעות גרר הנאשם את ר' לפינה חשוכה, הוציא איבר מינו, קרבו לפיה ודרש שתמצוץ לו. בהמשך השפילה בקללות ובחבטות הוביל את ר' לביתה, הורה לה שלא לדבר עם איש ולא להזמין משטרה. מעשי הנאשם גרמו לר' חבלות ושריטות בגופה, פחד ונזק נפשי.
2. ב"כ המאשימה עמד על עברו הפלילי המכביד של הנאשם, שהשתלט על ביתה וחייה של המתלוננת והסלים התנהגותו הן כלפיה והן כלפי הרכוש. עוד עמד על ריבוי העבירות והימשכותן והדגיש ההתעללות וההשפלה במתלוננת. באשר למתחם הענישה, הדגיש את הערכים המוגנים של כבוד האדם, הפרת צווי בית משפט וכי מדובר באירועים שונים ועל כן יש לקבוע מתחם ענישה לכל אחד מהם. לדידו, המתחם המשולב הוא בין 6-3 שנות מאסר וכיוון שיש לנאשם עבר מכביד, יש לגזור הדין ברף העליון של המתחם.
כמו כן עתר למאסר על-תנאי מרתיע ופיצוי כספי.
3. לטענת הסנגור, מתחם הענישה שהציעה התביעה אינו מציאותי. העבירות בהן הורשע הנאשם אינן ראויות לדיון לפני הרכב תלתא ומקומן בבית משפט השלום. הנאשם נטל אחריות, חסך זמן ניכר, הבין הפסול במעשיו ואין סיכוי כי יחזור וייצור קשר עם המתלוננת. עוד טען, כי הנזק הפיסי שנגרם למתלוננת הוא מינורי.
הנאשם בן 56, ללא אישה, ללא בית, ללא עבודה, יש לו שלושה ילדים שאינו רואה אותם כי ניתקו עמו הקשר. לנאשם נכות 20% מזה שנים והוא חולה במחלות שונות.
באשר למתחם - הפנה הסנגור לע"פ 7844/09 בו ביצע נאשם עבירות אלימות לאורך שנים במשפחתו ונדון רק ל-50 חודשי מאסר. הסנגור הגיש אסופת פסקי דין על העונש הנוהג, בה נגזרו עונשים מתונים של 6, 10, 24 חודשי מאסר על עבירות אלימות חמורות יותר, לפיכך לעמדתו מתחם הענישה נע בין 6 חודשי עבודות שירות ל-24 חודשי מאסר. לאור הנסיבות, עתר הסנגור למאסר קצר, ללא פיצוי, שכן הנאשם לא יוכל לשלמו. עוד עמד על רצונו של הנאשם לקבל טיפול לשליטה בכעסים.
4. הנאשם, בדבריו לפנינו, הביע חרטה וצער והזכיר כי אחרי האירוע הראשון חזר לחיות כזוג עם המתלוננת. ביקש להתחשב במהלך חייו הקשים וביקש הזדמנות.
מתחם הענישה
5. א. העיקרון המנחה בענישה הוא ההלימה בין חומרת העבירות, הנסיבות והעונש, קרי עיקרון הגמול (ראה ע"פ 1523/10 של ביהמ"ש העליון). מתחם הענישה נקבע על-פי העיקרון המנחה, הערך החברתי ומידת הפגיעה בו, מדיניות ענישה נהוגה ונסיבות ביצוע העבירה.
ב. הנאשם ביצע שורה של עבירות ופגע בערך חברתי של כבוד האדם -פגע בפרטיות המתלוננת בגופה, בנפשה והשפילה פעם אחר פעם. הפרת צו שיפוטי מהווה אף הוא פגיעה בערך חברתי בסיסי.
ג. מדיניות הענישה הנוהגת אינה קלה לתחום במקרה זה, עקב ריבוי העבירות וגיוונן. אולם מהפסיקה אליה הפנה הסנגור ומפסיקה נוספת ניתן לקבוע כי העונש הנוהג בגין האישום הראשון שעיקרו תקיפות ואיומים, נע בין 18-6 חודשי מאסר ואילו האישום השני ובו תקיפות חמורות ומעשה מגונה נע בין 60-12 חודשי מאסר.
ד. באשר לנסיבות ביצוע העבירות: הנאשם ניצל את המתלוננת שהכניסה אותו לביתה, השתלט על חייה ולמעשה הפכם לסיוט, פחד, מכות ואיומים. חלק מהמעשים מהווים התעללות ממש.
ה. על-פי הוראת סעיף 40יג(ב) לתיקון 113, מקום בו מדובר בכמה אירועים עבריינים, יש לקבוע מתחם עונש הולם לכל אירוע.
ו. בהתחשב בכל הנתונים דלעיל ותוך מתן בכורה לעיקרון הגמול, המתחם ההולם לאישום הראשון הינו 18-12 חודשי מאסר והמתחם ההולם לאישום השני הינו 60-20 חודשי מאסר.
6. לנאשם עבר פללי מכביד בעבירות אלימות ורכוש והוא ריצה עונשי מאסר פעמים לא מעטות, דבר שיכול להצדיק סטייה לחומרה מהמתחם, אך נמנע מכך בשל הודאת הנאשם, הזמן שחסך והחרטה שהביע. כמו כן נחפוף באופן חלקי את שני מתחמי הענישה ונעמיד מתחם משולב של 50-30 חודשי מאסר.
בהתחשב בכמות העבירות, בהמשכן, בהתעללות וההשפלה שהשפיל את המתלוננת, אנו גוזרים על הנאשם העונשים הבאים:
א. מאסר בפועל לתקופה של 44 חודשים, שתחילתם ביום 3.8.2012.
ב. מאסר על-תנאי של 10 חודשים, אותם ירצה אם יעבור במשך 3 שנים מיום שחרורו עבירת אלימות.
זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.